בגמר סיום עבודה תתבקשו לקבל החלטה לגבי כספי הפיצויים שמגיעים לכם ואז תשמעו את צמדי מילים רצף פיצויים ורצף קצבה.
מהו רצף פיצויים ומהו רצף קצבה? מתי כדאי לבחור באחד מהם? האם ניתן להתחרט ועל החלופות וההבדלים בינהם נדון במאמר הבא.
בעזיבת העבודה, ישנה חובה על המעביד (המעסיק) לתת לעובד טופס 161 ובו פירוט היתרות שנצברו בקופות הפיצויים בתקופת התעסוקה ואת סכומי השלמת הפיצויים (מזומן).
בהמשך העובד מחויב להודיע למס הכנסה באמצעות טופס 161א מהן בחירותיו לגבי ייעוד כספי הפיצויים ולבקש את אישור מס הכנסה.
מס הכנסה בודק את הבקשה בהתאם לחוק ולפרשנותו ושולח לעובד אישור כתוב ובו הוא מפרט את החלטת האישור.
חשוב להדגיש שמתן הודעה בדבר הבחירה היא חובה, ואי מילוי ההודעה (טופס 161א) בסמוך לעזיבה עלולה לגרום להסתבכויות טכניות שנים רבות לאחר מכן – בעת הבקשה למשיכת כספים מהקופות. הסתבכויות אלו כרוכות בעגמת נפש רבה ולרוב בתשלומי מיסים עודפים (עשרות אלפי שקלים ומעלה).
בעת מילוי טופס 161א, עומדת בפני העובד/ת בחירה בין ארבע אפשרויות:
1. התחשבנות מידית ותשלום מיסים על כספי הפיצויים בעת העזיבה, בשנה שבה התקבלו או בפריסה (אם או בלי ניצול פטור לפי 12.4 אלף שקל לשנת וותק).
2. לדחות את התחשבנות המס ולבצע רצף פיצויים.
3. לדחות את ההתחשבנות ולבצע רצף קצבה.
4. לבחור בין שילוב של אפשרויות 1+3 או שילוב אפשרויות 2+3.
"רצף פיצויים" – הגדרה, מתי אפשרי, תנאים
רצף זכויות פיצויים (רצף בין מעבידים) משמעו דחיית התחשבנות המס בגין הכנסה מפיצויים ממקום עבודה מסוים, עד למועד הפרישה העתידי ממקום עבודה אחר. זאת, בדרך של השארת או הפקדת כל כספי הפיצויים בקופות ההוניות בעת הפרישה הראשונה, ומשיכתם כסכום חד-פעמי בעת הפרישה העתידית.
כשהעובד יפרוש ממקום העבודה הבא, תעמוד בפניו הבחירה האם לבצע רצף נוסף או לבצע התחשבנות על כל הפיצויים שנצברו ממעסיקים קודמים שנכללו ברצף.
הבחירה ברצף פיצויים מחייבת מסירת הודעה בנדון לנציבות מס הכנסה, ומציאת מעביד חדש שיפקיד פיצויים לקופה בתוך שנה.
אם לא נמצאה עבודה כשכיר במקום חדש עד תום השנה, רצף הפיצויים מתבטל רטרואקטיבית, ונעשית התחשבנות מיסוי למפרע למועד העזיבה (ישנה חובה לדווח על כך).
"חזרה מרצף פיצויים" – מתי אפשרי?
בתוך שנתיים מיום הבחירה ברצף הפיצויים ניתן להתחרט, ולהודיע לפקיד השומה על חזרה מהבחירה ברצף הפיצויים ("חזרה מרצף פיצויים").
תוצאת החרטה תהיה מיסוי כספי הפיצויים בשנת הפרישה המקורית (רטרואקטיבית).
לאחר ניכוי המס בנדון, הכספים נהפכים לנזילים, וניתנים למשיכה מיידית.
לאחר שנתיים, החרטה אינה כדאית – שכן חיוב המס יחול בשיעור מלא, ללא אפשרות לקבלת פטור חלקי עבור הפיצויים. במקרה כזה, מומלץ להמתין עד לגמר ההעסקה אצל המעביד הנוכחי.
"רצף קצבה" – הגדרה, מתי אפשרי, תנאים
רצף קצבה משמעו השארת כל או חלק מהכספים בקופת גמל לקצבה (פנסיה), וייעוד שלהם לקצבה שתינתן בעת הפרישה הסופית לגמלאות.
לא ניתן לבחור ברצף קצבה על סכומי פיצויים שמתקבלים במזומן, ולא על סכומים שהופקדו בקופות הוניות.
הבחירה ברצף קצבה מחייבת מסירת הודעה בנדון לפקיד השומה האזורי.
בקופות הוותיקות קיים רצף אוטומטי, משום שאינן מאפשרות משיכה של חלק מכספי הפיצויים וכו'.
בעת עזיבת העבודה, ניתן להחליט למשוך את הכספים הפטורים, ואת היתרה (כלומר, את כספי הפיצויים החייבים במס) לייעד לרצף קצבה – ובכך, לדחות את התחשבנות המיסוי עליהם.
רצף קצבה כבררת מחדל
מ-2017 קיים רצף קצבה כבררת מחדל לגבי סכומים שהופקדו בקופות קצבתיות והוא חל בגבוהה מבין שתי התקרות הבאות:
– ערך הכספים בקופת הגמל לקצבה (פנסיה) קטן מ-366 אלף ש"ח
– ערך מכפלת "השכר המובטח" (כ-35 אלף ש"ח) במספר שנות הוותק
(המלצתנו, אף בהתקיים תנאים אלו, היא כן להודיע לפקיד השומה).
לגבי מקרים שבהם העובד פרש לפני 2017, לא טיפל (לא הגיש טופס 161א לפקיד שומה ולא קיבל אישורים בנדון) וסכומים העומדים לרשותו אינם עולים על הגבוהה משתי התקרות הנ"ל;
ניתן לבקש מפקיד השומה להכיר ברצף קצבה רטרואקטיבית למועד העזיבה, באם עומדים בתנאים מסוימים:
– במועד העזיבה טרם הגיע לגיל 60 ומספר שנות העבודה אצל המעסיק לא עלה על 10 שנים
– מקור הכספים בהפקדות לקופות גמל לקצבה (ובמקביל אליהן הופקדו תגמולים)
במידה ולא עומדים בתנאים אלו, יש צורך להגיש בקשה מיוחדת לנציבות מס הכנסה.
"חזרה מרצף קצבה" – מתי אפשרי, פריסות
ניתן לחזור מכל בחירה שנעשתה ברצף קצבה (גם אם נעשו מספר בחירות – ניתן לחזור מבחירות קודמות כל אחת מהן בנפרד), באמצעות הודעה לפקיד השומה. התוצאה תהיה מיסוי כספי הפיצויים (כולל רווחים שנצברו) בשנת ההודעה, (ראו גם דיון בכדאיות בהמשך, הערות 3,4)
אם החזרה התרחשה לאחר מועד הזכאות לקצבה (67 לגברים, 62 לנשים), היא תחשב כאירוע של היוון קצבה (עדיף!).
בעת חזרה מרצף קצבה, תתאפשר פריסה של ההכנסה מפיצויים רק למשך יתרת שנות המס לגביהן ניתן היה לבצע פריסה מלכתחילה – ביום הפרישה. (פריסה הינה חלוקת הכנסה על פני מספר שנות מס, כל 4 שנות וותק מקנות שנת פריסה, עד 6 שנות פריסה), לא ניתן לבצע פריסה אחורנית.
רצף פיצויים – כדאיות ודיון
הבחירה ברצף פיצויים/קצבה, שמשמעותה דחית התחשבנות המיסוי בנדון, למועד הפרישה ממקום העבודה הבא ובעיקר לתקופה שלאחר הפרישה המוחלטת מעבודה (לגמלאות), עשויה להביא לקיטון ניכר בסך תשלומי המס על הכספים שנצברו בקופות.
הערות ושיקולים בבצוע רצף פיצויים:
1. במקרים רבים ההכנסה החייבת במס בתקופת הפרישה קטנה יותר ושעור המס החל עליה נמוך בהשוואה לשעור המס החל מייד במועד הפרישה .
עם זאת במיוחד בהחלטות לגבי רצף פיצויים הדבר מצריך בדיקה פרטנית בהתאם לרמות השכר, מקום מגורים (זכאות להנחת ישובים), נכות, מצב בריאותי, תוכניות התעסוקה לשנה הקרובה ונסיבות אישיות אחרות וכו.
2. האם יש צורך מיידי בכסף לצורכי מחייה עד למציאת עבודה חדשה והעדר מקורות אחרים כספים (למשל חסכונות קרנות השתלמות) הניתנים לשמוש בתקופת בינים זו.
3. הצפי הוא שבמרבית המקרים – סכומי קצבאות הפנסיה נטו בפרישה לגמלאות תהיינה נמוכות בעשרות אחוזים מסכומי המשכורת נטו האחרונה.
הסכומים נטו (לאחר מס) שיחסכו באמצעות מנגנון רצף הפיצוייים יהוו מעין השלמה ויהיו נזילים במלואם. הם יאפשרו לגמלאים לשמור על רמת החיים דומה לתקופה בה היו שכירים וכן לדחות את מועד תחילת קבלת הפנסיה וע"י כך לקבל סכום פנסיה גבוה יותר.
4. מנגנון הרצף מאפשר ומעודד לחסוך את כספי הפיצויים לטווח ארוך ולהשתמש בהם לאחר היציאה לגמלאות להבדיל ממצב שכספים מתקבלים מיידית ללא מגבלה, ואז עלולים לשמש לצריכה שוטפת ולא להכלל כ"חסכון וולנטרי".
5. חשוב לשים לב, שבמידה ועוזב לא מוצא עבודה כשכיר בתוך 12 חודשים – מבוטל אישור רצף הפיצויים מלכתחילה. מכאן שבאם ישנה כוונה להפוך לעצמאים או שיש סיכוי גבוה שלא תמצא עבודה חדשה בתוך 12 חודשים אזי אין כדאיות בבקשה לאישור רצף פיצויים (לחליפין ניתן לפתוח חברה בבעלותכם ולהיות מועסק על ידה – בעל שליטה).
6. מגבלה זו של צורך במציאת עבודה חדשה כשכיר בתוך 12 חודשים לצורך שימור דחית המס – רצף הפיצויים וגילגול הרצף בעזיבת עבודה עתידית אצל המעסקים הבאים, תלווה אותכם עד ליום היציאה לגמלאות . כמו כן, לא ניתן יהיה בעת עזיבת מקומות עבודה עתידים לבצע פריסה לצורכי מס כל עוד רצף הפיצויים (מהמעסיקים הקודמים) נשאר בעינו. (מס הכנסה אינו מאפשר לבצע רצף ופריסת מס בו זמנית).
7. ברצף פיצויים מחברים את כל תקופות העסקה אצל המעסקים השונים ביחד, התוצאה היא שבגמר הרצף ניתן לקבל תקופת פריסה ארוכה יותר, עד 6 שנות פריסה ( כל 4 שנות ותק מקנות שנת פריסה אחת). התוצאה היא שהכנסה ההמיוחסת לכל אחת משנות הפריסה קטנה יותר ומס השולי עליה צפוי להיות נמוך יותר והתוצאה חסכון בתשלומי מס… הדבר חשוב במיוחד במקרים של אי תעסוקה או ירידה משמעותית במשכורת בגילאי ה 60. , במקרים כאלו כספים אלו יכולים לשמש לגישור ולתוספת הכנסה עד לתחילת קבלת פנסיה.
8. במידה ויש סיכוי גדול להיות בלתי מועסקים בשנה שנתים אחרי העזיבה של מקום העבודה האחרון, כדאי לשקול לא לבצע רצף פיצויים ובמקום זאות לבצע פריסה של הכנסה ובנוסף לבדוק בנפרד את כדאיות קבלת הפטור מפיצויים (לפי 12.4K לשנת וותק).
9. לחברה צעירים שהכנסתם הנוכחית נמוכה מ8000 שקל ומצפים שמשכורתם אצל המעבידים הבאים תעלה בעשרות אחוזים ומעלה, כדאי לבחור ברצף פיצויים, דבר הפותח את האפשרות בפרישות הבאות לשקול לנצל לצורכי חישוב הפטור לפיצויים, תקופת וותק ארוכה יותר.
10. במקרה של מוות חו"ח – ניתן לקבל פטור כפול על כספי הפיצויים (כ 25 אלף שקל לשנת וותק בהשוואה ל 12.4 אלף בפרישה רגילה), במקרה כזה תקופת חישוב הפטור ממס ארוכה יותר בהתקיים רצף פיצויים .ולכן המס קטן…
11. פורשי כוחות הביטחון שבצעו העבר היוון לכל החיים בפטור ממס (סעיף 9 א), צריכים ביעוץ נפרד ובדרך כלל העדפה שלהם תהיה למשוך את כספי הפיצויים ממקום העבודה הנוכחי בפטור ולא לבקש רצף.
12. במקרים של מקבלי משכורת גבוהה (מעל 35 אלף ב2020) שצפויים לקבל סכום השלמה גדול, כדאי לשקול לוותר על רצף הפיצויים ולהעדיף למשוך במזומן את כספי ההשלמה תוך ניצול פטור הרגיל (12,420 לחודש X שנות ותק) ופריסה של היתרה כהכנסה למס – עד ל 6 שנים בהתאם לוותק ולהימנע מהצורך בגילום למס מיידי של חלק נכבד מסכום ההשלמה.
בנוסף קיימת מגבלה שסכום המבוקש לרצף לא יעלה על תקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק * וותק אצל אותו מעסיק, בצרוף סכום ההתחייבות לפיצויים של המעסיק (משכורת אחרונה – ברוטו לגמל * שנות וותק).
13. משיכת כספי פיצויים, אם מקופת גמל לפיצויים ואם מקופת גמל לקצבה, גוררת אחריה חזרה מכל הרצפים בקופות גמל לפיצויים.
14. ניתן לבקש לעשות רצף פיצוים על חלק מהכספים המופקדים בקופת גמל לקצבה לא משלמת (שאינה קרן פנסיונית ).
15. לצערנו בגילאים מתקדמים יש קושי לרבים (כולל לבכירים) למצוא מקום עבודה חדש ורמת ההשתכרות נוטה לרדת, כספי רצף הפיצויים יכולים לתת מענה לצורך ל"כסף ליום סגריר" – בעת העזיבה האחרונה, ניתן יהיה לפרוס קדימה על פני מספר שנות מס את כספי רצף מהעבר והכנסה שתתקבל מהם תשמש לגישור עד לתחילת קבלת הפנסיה ותמוסה בשעור מס נמוך יחסית.
לסיכום החלטה לבחור ברצף פיצויים צריכה להעשות בזהירות בהתאם לנסיבות האישיות ורצוי להתיעץ עם יועץ מקצועי וללבן ביחד את הנסיבות האישיות וצפי לעתיד ואומדן תוצאות המס הרלבנטיות. בנוסף, יש להקפיד על דווח נכון לרשויות למניעת "פאולים טכניים" ולא לסמוך בעלמא שסוכן הביטוח או המעביד ידאגו לטיפול … , אי דיווח ואי מילוי אחרי הנחיות רשות המסים – טומן בחיבו, סיכון לתשלום בעתיד של מס מיותר בסכומים גבוהים.
רצף קצבה – כדאיות ודיון
מדינת ישראל מעדיפה שתושביה יבחרו להשאיר את כספם בקופות פיצויים ויקבלו קצבה (פנסיה) מאשר שימשכו אותם בפטור בעת עזיבת מקומות עבודה שונים במהלך חייהם ובהגיעם לגמלאות יסתבר שהם נותרו ללא הכנסה חודשית מספקת למחיה.
מנגנון רצף קצבה הוא אחד הכלים העיקרים לעידוד והעדפת החסכון לפנסיה. הוא מאפשר לדחות את מועד תשלום המס על כספי הפיצויים למועד קבלת הקצבאות ומעודד לחסוך ולהגדיל את סכומי הפנסיוניות העתידות.
הערות ושיקולים לגבי כדאיות רצף קצבה:
1. ניתנת גמישות, בעת העזיבה, למשוך את סכום הפיצויים הפטור (כ 12.4K * שנות וותק) ואת היתרה להשאיר בקופה ברצף קצבה.
לצורך עידוד הבחירה ברצף קצבה מוטל "קנס מיסוי" בסך 35% מערך כספי פיצויים שנמשכו בעבר בפטור ממס וזאת במסגרת תחשיב סל הטבות המיסוי בפרישה לגמלאות ("נוסחת הקיזוז").
דהינו, באם מושכים פיצויים פטורים בעת החלפת עבודות, הטבות המס המצטברות לאורך "כל החיים" לרוב יהיו נמוכות משמעותית בהשוואה להטבות המצטברות באם לא נמשכו פיצויים בפטור בעת עזיבת מקומות עבודה בעבר.
2. קנס 35% חל לגבי כל המשיכות בפטור שארעו לאחר 2012 המתיחסות ל 32 שנות העבודה האחרונות.
לגבי משיכות בפטור שארעו לפני 2012 הקנס חל רק לגבי אותן המשיכות שבוצעו במהלך 15 שנות העבודה האחרונות שלפני הפרישה לגמלאות / קבלת קיצבה חודשית.
3. הבחירה ברצף קצבה היא פר פרישה ממקום עבודה מסוים ומכאן שחרטה מתייחסת לה ספציפית, דהינו ניתן להתחרט מרצף קצבה שבוקש אצל מעסיק אחד ולהישאר עם רצפי קצבה המתייחסים לפרישות ממעסיקים אחרים.
במידה ובוצעו בעת פרישה ממעסיק אחד מספר רצפי קצבה, החזרה מאחד תחייב חזרה מרצפים נוספים שבוצעו באותו מועד (להוציא רצפים בקופות ותיקות).
4. כאשר מבוצעת חרטה מרצף קצבה הדבר גורר חרטה מרצף פיצויים (אם קיים)!
5. היות וניתן לבצע חרטה מקצבה בכל עת, תכנון מס לגיטימי פוטנציאלי הוא חרטה מרצף קיצבה בתקופה שהכנסות השוטפות קטנו (מס שולי נמוך יותר) ופריסת ההכנסה הנובעת מחרטה על פני מספר שנים קדימה (לפי 4 שנות ותק = שנת פריסה) – יאפשר חלוקה שווה יותר של הכנסה לצורך מס על פני השנים וחסכון מס יש לשים לב שפריסה תתאפשר רק למשך יתרת שנות המס (משנת החרטה) לגביהן ניתן היה לבצע פריסה מלכתחילה .
6. אין כדאיות לבצע חרטה מרצף קצבה בקופות הוותיקות (מבטחים, נתיב, מקפת וכו), בשל כללי הקופות שרואות בכך שבירה של כל החיסכון וסכום הפדיון החד פעמי נמוך מאוד בהשוואה לערך הפנסיות (קצבאות) שהיו ניתנות כרגיל בעתיד בפרישה לגמלאות.
אלטרנטיבה לבצוע חרטה מרצף קצבה או חרטה מרצף פיצויים יכולה להיות לקיחת הלוואה מהקופה לפיצויים שלכם.
7. לבעלי עסקים – באם צפוי הפסד שנתי ניתן לשקול ביצוע חרטה מקצבה (הכנסה בגינה יכולה להתקזז עם ההפסד העסקי).